הדחף לספר לחֵבְרֶה

יוצאי מערכות החוץ והביטחון ונושאי תפקידים רגישים אחרים בשירות המדינה נהגו למלא את פיהם מים.
כל ניסיונותיהם של עיתונאים וסקרנים לדלות ממבצרי זיכרונם מידע יקר מפז, עלו בתוהו. אלה היו ערכי החינוך ועליהם גדלו דורות.
התכונה של בלימת הלשון, למרות הדחפים הטבעיים של בריות לדבר ולחלוק עם אחרים, אינה חדשה ביהדות.
אבותינו הטיפו לה מקדמת דנא לאמור: "סייג לחוכמה שתיקה" (פרקי אבות, ג-י"ג) "ואין טוב לגוף ממנה" (שם, א-י"ז), ואלו רק דוגמאות אחדות.

למאמר המלא